קורות חיים לשני מסלולים, בלי לכתוב הכול מחדש

כשפונים לתחום אחד, מסמך אחד עם התאמות קטנות לכל מודעה מספיק. כשרצים בשני מסלולים, מסמך אחד נאלץ להתפשר ומאבד את שניהם. עדיף בסיס ראיות אחד ושתי גרסאות ערוכות: תקציר שונה, סדר סעיפים שונה ורמת פירוט שונה. ההשקעה הנוספת היא בערך שעה, והיא מחזירה את עצמה כבר בסבב הפניות הראשון.

שורה אחת בתקציר עושה את העבודה: מה אתם עושים היום, לאן אתם פונים ומה כבר עשיתם לקראת זה. קורס שסיימתם, פרויקט צד, התנדבות מקצועית. אל תפתחו בהסבר למה עזבתם. מגייס רוצה לדעת מה אתם מביאים למשרה הזו, לא מה לא הסתדר בקודמת.

בפועל כל חברה רואה גרסה אחת. וגם אם מישהו יראה את שתיהן, אין ביניהן סתירה: אותם תפקידים, אותם תאריכים, אותם הישגים. מה שמשתנה הוא סדר ההצגה והדגש. הבעיה מתחילה רק כשמנפחים ניסיון בגרסה אחת. שמרו על אותן עובדות בשתיהן ואין ממה לחשוש.

הפרופיל הוא מסמך אחד וגלוי, לכן נסחו אותו כך שיחזיק את שני הכיוונים: כותרת שמתארת את המומחיות הנוכחית ואת התחום שאליו אתם פונים, ותקציר שמחבר ביניהם. את החידוד לכל משרה שמרו לקורות החיים ולמכתב המקדים. אם אתם מחפשים בשקט, הגדירו את הפתיחות למשרות כגלויה למגייסים בלבד.

אם בסיס הראיות מסודר, בין חצי שעה לשעה. רוב העבודה היא בחירה: מה יורד, מה עולה למעלה ואיך מנסחים את התקציר בשפת התחום החדש. מי שמתחיל מדף ריק בכל פנייה משקיע פי כמה ומקבל תוצאה פחות עקבית. הבסיס נכתב פעם אחת ומשרת אתכם לאורך כל החיפוש.

לא. מערכות גיוס כמו Comeet מארגנות מועמדויות ומאפשרות למגייס לחפש לפי מונחים, ולכן שימוש במילים שמופיעות במודעה הוא פשוט דיוק. הגבול ברור: מותר לנסח מחדש ניסיון אמיתי, אסור להוסיף כלי שמעולם לא עבדתם איתו. טקסט לבן מוסתר או רשימת מילים בסוף המסמך נחשבים לתרגיל זול ופוגעים בכם.